יושב בפינה
         הזוי
            שתוי
              מסומם
נשען על שני הקירות
     ידיי על פניי
                  ואני נרדם,

משפשף את עיניי
זה שורף, בוודאי
פתאום אני רואה את כולם

כולם כבר כאן
         החברים,
              ההורים
                  והציפיות

כולם מסתכלים עלי,
איך? כמה? ומתי?
כולם מצפים ורוצים תוצאות!

שאלות קיומיות
- העתיד!
 - קצת מפחיד...
- הצלחה!
 - נראית רחוקה...
- אהבה...
 - נראה שברחה!

ואני רוב הזמן
אבוד בתוך כל העניין
לא יודע ימין או שמאל
לא יודע את מי לשאול
רואה מטושטש,
מרגיש חלש,
מפחד מהפחד
ומרגיש את הרעד.

רוצה לשכוח...
              לברוח!
מחוץ למציאות
לצאת מהבדידות
שינמיכו מבט
ולקחת את החיים לאט.

כי אני רוב הזמן
אבוד בתוך כל העניין
לא יודע ימין או שמאל
לא יודע את מי לשאול
רואה מטושטש,
מרגיש חלש,
מפחד מהפחד
ומרגיש את הרעד...