תמר ילי / מה ניתן |
מתנודדת בשלווה
בין אשכולות הפרחים
בלונד בתוך הסגול
כצמח מטפס הפוך
נתמך בחבל
גם שיערך כפות בתוכו
להבין, להבין
לרגעים אני את
בבור ההוא
בחשיכה המוחלטת
בידיים המגששות ביאוש
כשהתקווה הגדולה ביותר
היא ספק
בארבעים ותשע שניות הנצפות
מאות פעמים
אני שבה לדעת אותך
וצחוקך הזוהר מאשש
את שלא ניתן
היה שאדע
מה ניתן, מה ניתן
על האבן הלבנה הדורשת
ש"מה שניתן אי פעם
לא יילקח לעולם"
ורק ברור הכוכב ההוא הכחול
שהדבקתי לך
שם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|