יושבים בקצה החדר
שותקים את הרגעים
שרצים לנו בראש
ברור לשנינו שזה אבוד
אין יותר לאן ללכת
אין מה לנסות.
הפרידה כבר
באוויר
כל אחד פונה
לקצה שלו.
וגם אם מאד אהבנו
וגם אם זה היה רק אתמול
היום זה כבר יום חדש
עם מזג-אוויר מטושטש
מעורפל, מסורבל, קשה קצת לנשום.
שנינו צמאים לאוויר
כי האווירה שבינינו חסרת תקווה
וברור לנו שאנו פונים
למסלול של צימאון לאהבה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.