|
ביום שאחרי קברוני קטנים
מתחת אבני היסוד
ובמורת רוחם של אותם הגדולים
הרגשתי שאינני עוד
הגעתי לשם למקום המוכר
שוכבים הם על גב ועל בטן
ובפי אותו טעמם המתקתק
המזכיר לי: אני בגן-עדן. |
|
|
תגידו...הסתכלתם
פעם לתוך הנחיר
של זה מהבמה?
בכלל חשבתם למה
הוא כזה אדום?
או למה הוא
צועק?
ומה הוא עושה
בכלל? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.