מהו הסימן לכך שאדם מצליח בחייו וחי חיים טובים? אם לאחר גיל
שלושים, שלושים וחמש, הוא מצליח להמיר את דירתו הקטנה השוכנת
באזור הומה, לבית גדול ומרווח השוכן באזור שקט ומרוחק.
ואם אדם עני ודל בהישגים אוכל במסעדה קטנה, צפופה ורועשת - הרי
שאנשים שהגיעו למשהו בחייהם אוכלים במקומות מרווחים שקטים
ונינוחים. וכך בכל תחום בחיינו, אדם שהצליח בחייו, טס במחלקה
ראשונה במטוס. ושוב, שם זה מרווח יותר ושקט יותר.
כלומר, מהו הסימן לכך שאדם חי חייו ברמה גבוהה? וחייו מעודנים
ואיכותיים? מרחב ושלווה.
שני אלה, שקט וחלל מרווח, הם מסמני החיים האיכותיים.
אך כל זה נכון במידה ומתייחסים לחיים רק במישור החיצוני.
ולוקחים בחשבון רק את החלל החיצון ומתעלמים מן החלל הפנימי;
מנפש האדם וממה שחי בתוכו פנימה.
אדם יכול לחיות חייו עם חלל פנימי מכווץ וחסר שקט, בשעה שהוא
שוכן בדירה מרווחת באזור שקט ומטופח.
אנשים רבים משקיעים בהפיכת עולמם החיצוני לאצילי ומעודן:
א. חלל:
אנשים מנסים להשיג עוד שטח טריטוריאלי: בכמות המילים שהם
מצליחים להוציא מן הפה בשיחה. במעמד; כדי שיוכלו לשלוט ללא
צורך להפעיל סמכות, בשקט ובאצילות. וכל זאת בעוד שבתוכם הם:
לחוצים, מכווצים, נתונים בכלא של חששות, חשדות, תסכולים
והיעלבויות.
ב. שקט:
אנשים גרים במקומות שקטים. רצוי בטבע, כשרק צפצוף הציפורים, או
צרצור הצרצרים, או קרקור הצפרדעים - מנגן ברקע. המכונית צריכה
להחליק בשקט, מקומות בילוי ציבוריים, כבתי קפה ומסעדות אמורים
להיות מצוידים בחלל שקט ורגוע, המלצרים הולכים בשקט ומדברים
בשקט. אבל מה קורה בפנים? בפנים רעש והמולה והתרוצצות
והתנגשויות, בין רצונות ושאיפות, מחשבות, דעות וכו'.

וכך יוצא שכשאנו כבר מגיעים לחיות בחללים מרווחים ונוסעים
במכוניות גדולות ושקטות - אנו נכנסים לתוכם עם המחיר ששילמנו
כדי לקנות אותן: מחיר החלל הפנימי שלנו שהלך והתכווץ ככל
שהמאמצים שהשקענו היו מאומצים יותר. וכך, בדרך כלל, ככל שהחלל
הפנימי במכוניות גדול יותר (מכוניות יוקרה), כך החלל הפנימי של
אלה שנוהגים בהם - קטן ומכווץ יותר.
אז אנו יכולים להגיע לחיות בשכונה שקטה, או לשבת במחלקה שקטה
במטוס, או במשרד מבודד ושקט בעבודה - אך לרוב, המחיר ששילמנו
בעבור הישג זה הוא התגברות הרעש הפנימי. כי ככל שהתחברנו עם
יותר אנשים נחושים, בדרך לפסגת השקט, ובדרך לחלל המרווח - כך
התאמצנו בפנים יותר. וככל שהתאמצנו יותר בתוכנו, כך הלך החלל
הפנימי שלנו והתכווץ.
ועל כל מאמץ נוסף שהתאמצנו, נוסף כיווץ פנימי נוסף. וכך יוצא
שהתעשרנו בחלל חיצוני אך נעשינו עניים בחלל פנימי. התעשרנו
בשקט חיצוני, על חשבון שקט פנימי.
ככל שהתאמצנו יותר כדי להשיג עוד שקט חיצוני, כך גבר המאמץ
הפנימי, שהקריב את השקט הפנימי בעבור ההישג המקווה והתרבו
הרעשים בתוך החלל המכווץ שלנו.
וכך יוצא, כי עולמנו החיצוני מרווח ושליו. בעוד עולמנו הפנימי
מצומצם, הומה וחסר שקט.
ואז אנו מתנחמים על העדר השקט והחלל המרווח בתוכנו, בחלל ובשקט
החיצוניים.
אנו משקיעים מאמץ רב בהפיכת חיינו החיצוניים לארמון אצילים,
ותוך כדי כך הופכים חיינו הפנימיים לאורוות חזירים.
בחוץ אנו רוזנים ובני אצולה. ובפנים חזירים נוחרים.
קנינו לנו נזם זהב מפואר, גדול ונוצץ, אותו אנו עונדים בגאווה
על אפנו הפנימי. אף החזיר.

גבריאל רעם
17.7.2005