"לעולם לא תתפוס אותי חי!" זעק מיץ פטל לעבר השועל בקריאת
ייאוש מהולה בטירוף של אותו אחד היודע כי קיצו קרב.
פרוותו סמרה חידודים חידודים בעוד הוא מזנק קדימה אל תוך שדה
המוקשים, מזכרת מהמלחמה האחרונה שנערכה בין יושבי הג'ונגל.
מיץ פטל דהר קדימה כסומא, ממתין להתפוצצות שתקרע את גופו הקטן
והפרוותי לגזרים. נשמתו התקצרה בעודו מדלג בין השוחות, מדמה
לשמוע את השועל דוהר מאחוריו, מבלי לדעת שאלו למעשה הלמות ליבו
המהדהדות באוזניו.
לפתע, פתאום, מצא עצמו מיץ פטל מצידו השני של שדה המוקשים ללא
פגע, הוא האט והסדיר את נשימתו, מביט בשועל שנותר הרחק בצד
השני בודד ומתוסכל.
השועל רחרח בחשדנות את האדמה הבאושה הניף את זנבו הדליל
באוויר ופנה ללכת הרחק ממיץ פטל ומשדה המוות
"פתטי" הוא חשב לעצמו בעודו מתרחק. "כל העניין הזה פשוט פתטי"