סו נבר / שנים של געגועים |
אבל אבא תמיד כאן
זה הכל עניין של אמונה
עניין של אמונה וזמן
וכשאמא בוכה לה ליד המיטה
אני יושבת ומחזיקה את ידה
והיא אומרת שאין אלוהים
אז אני מזכירה לה שלפעמים גם היא טועה
אמא אומרת שאין אנשים טובים
אז תמיד אני שואלת על אבא
אז אמא אומרת לא לדבר
ומכסה את פי בידה
וכך עוברות השנים
בין בכי לבין דיבור על אלוהים
ובלילות השקטים, בלילות הרעים
אני בוכה לאבא, בוכה מגעגועים
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|