כרסתנית זו לשונך
ההרה ויולדת בין שינייך
צאצאיה הנאחזים במקלעת שיר
משעשעים לי דרך מנוקדת כהלכה
חורזים חרוז של שנינה ומקרא
ללמדני כי השקט אינו -
בר משמעות או דעת
אלא ברעש.
הנח לה לצקצק -
אל נא תמחה או באפך תמחק
את שציוה לה בורא, בדחילו
ובמילה לענגני בערב שבת.
השיר הוא ארספואטיקה על ארספואטיקה
משוחח עם שירו של "פרקינסון" ממקלעת שירה "שירי לידה" | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.