|
דאגה אינה מכישה בי כשרע.
היא נרדמת במרתפים
כשבליבי עצבות
נחבאת כשכעס פועם בשאון רקות
וכשדם מרתך עורקים.
...בדקות מעטות של נחמה
עת בדים של שלווה עוטפים
הווייה ברכות נעימה
מתעוררת המפלצת
מתגנבת
ובנשיפת ארס אחת
מרעילה בארות אמונה
בתוכי-
חוזרת בתשובה
להרע. |
|
|
מאז שנולדתי אני
לומד, למה
לעזאזל שאני
ארצה להתגייס
לקרבי ולמות
לפני שהתחלתי?
טיפש. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.