קונה גבינה צפתית אצל קדוש
ונרות להבדיל בין סימטאות בכחול
לחול הנודד בתוכי.
בעודי מתבסמת בניחוח תאנה  
מבטיחה מודעה בשחור כי העיר פתאום תיבנה
מאובקת בקסם
מגששת דרכי על אבנים
ויוצקת עצמי בין הבתים הנצמדים זה אל זה בקריצה
מביטים אלי בחלונות קרועים
מותירים לנפשי רק רצועת שמים דקה.

רגלי חשה את האדמה פועמת בפסיעותיי
מחישה צעדי מפחד זכר הרעש הנורא
טועמת  מעט גבינה וזיתים מבוקעים
ובשקט בורחת לי השמש אל תוך ההר
המתנשא ומאפיל קריה
שאמניה עזבוה למחריביה.

על שפת המעיין הרדום רוח לוחשת:  
פעם נהג כאן ארי מקובל
ללא כתר, שולחן ומפה
להתענג על גבינה וישועה כזית
לתנות אהבה בצל תאנה
ולהתלכד עם בריאה
ובורא
המסתתר בגלוי.