|
קונה גבינה צפתית אצל קדוש
ונרות להבדיל בין סימטאות בכחול
לחול הנודד בתוכי.
בעודי מתבסמת בניחוח תאנה
מבטיחה מודעה בשחור כי העיר פתאום תיבנה
מאובקת בקסם
מגששת דרכי על אבנים
ויוצקת עצמי בין הבתים הנצמדים זה אל זה בקריצה
מביטים אלי בחלונות קרועים
מותירים לנפשי רק רצועת שמים דקה.
רגלי חשה את האדמה פועמת בפסיעותיי
מחישה צעדי מפחד זכר הרעש הנורא
טועמת מעט גבינה וזיתים מבוקעים
ובשקט בורחת לי השמש אל תוך ההר
המתנשא ומאפיל קריה
שאמניה עזבוה למחריביה.
על שפת המעיין הרדום רוח לוחשת:
פעם נהג כאן ארי מקובל
ללא כתר, שולחן ומפה
להתענג על גבינה וישועה כזית
לתנות אהבה בצל תאנה
ולהתלכד עם בריאה
ובורא
המסתתר בגלוי. |
|
|
"הם קראו לי ורד
פראי,
אבל השם שלי היה
לייזה דיי.
מה הם כאלה
עילגים?! לייזה
דיי!! איך זה
קשור לורד
פראי!? שימותו!
מהיום קוראים
להם סרפד רעיל!
ככה הם ילמדו לא
לשבש שמות!
שימותו."
לייזה דיי. לא
ורד פראי. לייזה
דיי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.