|
עמנואל, בעולם המאד ירוק שלה, מרגישה בטוחה.
אבל פתאום, פלא נעלם.
והרי עמנואל אוהבת את פלא.
לרגע, עצמה את עיניה וחשה כי היא נופלת.
השמלה שפלא אהב התעופפה ונשרה מעליה.
שיערה היה ארוך מתמיד ונע כגלים מעליה.
ידיה התלוו אל שיערה והתהום לא נגמר.
עמנואל פקחה את עינייה בבהלה והנה היא -
לבדה... |
|
|
"גיא, אל תבין
אותי לא נכון.
טוב לי איתך.
באמת.
ואני גם אוהבת
אותך.
אני פשוט...
בתקופה קשה .
ואני מרגישה,
שאני צריכה
הפסקה לנשום,
להחליט מה אני
ומי אני לפני
שאני נופלת עליך
ככה...
איך זה?"
"לא רע, ממש לא
רע. קצת דמעות
לא יזיקו"
"הוא עוד יבכה,
המניאק"
מייפל בחזרות
גנרליות לקראת
הפרדה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.