|
נדמה לי כי
שילמתי את המחיר
ריציתי את עונשי
כיפרתי על חטאיי
נושאת את הנדר שלי
אל מול עיניי
על ראשי
כמו כתר עשוי
סכינים מושחזות
שברי זכוכית
ונוצות
בוא אלי אהוב
לברור את הנוצות
נשק את הזכוכית
הכהה את סכיניי
טפל בי
טהר אותי
סלח לי
בוא אלי. |
|
|
"אמ...
לא, אין לי מה
לומר."
(הנה משפט
שבחיים לא תשמעו
מפרס.) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.