"אימא שלי תני לי יד שלא אאבד
אבא שלי תפוס אותי די חזק שלא ניפרד
לא-רוצה-ל-ה-ת-א-ב-ד!
שירה, תני לי חום אחותי היקרה
ואביב תהיה חזק לא חשוב מה קרה
לא-רוצה-ל-ה-ת-א-ב-ד!
ואלוהים שם מחייך כשאתה סובל...שולח מלאכים
ואמא,,,,,אני נופל"
(התאבדות-אביב גפן)
מישהו יכול להסביר לי למה אני מרגישה כל כך חרא?
מישהו יכול להביא לי טיפות קסמים שגואלות מהכאב, הפנימי?
מישהו יכול כבר להגיד לי את האמת בפנים ולא להיות מזויף עם
שקרים שיהיה טוב ושזה רק שלב.
להגיד לי שאני דפוקה בשכל, אגואיסטית, מניאקית שחושבת רק על
עצמה, מפנטזת על מוות כאילו היה מלאך, לא מתחשבת, משוגעת,
קרועה, שונה, מוזרה, פריקית היפית, זונה שיהיה, להגיד שבחיים
אני לא אקבל את מה שאני רוצה כי אני מפונקת מגעילה חולמנית...
אולי תעזרו לי ותגידו לי שהעולם לא צריך אותי.
שאני אוכל לגמור עם זה בלי לחשוב מיליון פעם לפני...
מישהו? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.