נד לארה / נפרדנו כך |
אני לדרכי שלי -
ואת, בשלך.
תהום ליבי נפער -
בפניך, לפניך.
בזיכרוני שמך נתפר.
מערומי כמוסותיי,
היו לך לכדי אפסות -
בישימון,
חצים של תקוות,
חשפו את אות הקלון.
מחד התער,
אשר את הגבול חצה.
מאידך, כחש הנער.
סחור מתהלך במטע,
בשעות ערביים,
בשנות אלפיים,
עץ בכא ניטע.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|