נפרדנו כך,
אני לדרכי שלי -
ואת, בשלך.
תהום ליבי נפער -
בפניך, לפניך.
בזיכרוני שמך נתפר.
מערומי כמוסותיי,
היו לך לכדי אפסות -
בישימון,
חצים של תקוות,
חשפו את אות הקלון.
מחד התער,
אשר את הגבול חצה.
מאידך, כחש הנער.
סחור מתהלך במטע,
בשעות ערביים,
בשנות אלפיים,
עץ בכא ניטע. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.