אחרי ההתפייסות, בשקט,
אתה תעצום עיניים כבוטח בי,
ותשעין את ראשך על חזי
ותתמסר לזרועותי,
כמו אל אם שומרת ומגינה.
ותשמיע קולות עונג ופינוק,
ותחייך.

ואני אפרע את שיערך,
ואלטף פניך באצבעותי המחוספסות,
ואלכוד אותך בין שתי רגלי
כדי שלא תוכל להימלט,
ואשרוט בציפורני החדות,
ואנשך בשיני האכזריות,
ואאחוז בך כמו בטרף,
ואני הלביאה.
וקולות העונג יתחלפו בצרחות,
יללות,
בבכי זעקות,
לא בכי נעים של חוסר אונים.
ולא תחייך יותר,
רק מבע אימה ישוב אלי כשאביט בך,
לא בחמלה.

אחרי ההתפייסות אתה תשכב בזרועותי,
בשקט.