|
נמאס לי לבכות כבר
כל יום מישהו חדש
ואולי ישן
ואולי זה סיוט
ואולי רק הזמן
ישטוף את הדמעות מכאן
הם הופכים למספרים
ואני רואה אותם
ואולי זוכרת
ואולי עדיף לשכוח
ואולי אני בוחרת
לבחור בחיים
אני שואלת למה
ואיש לא עונה
ואולי המלאך
אולי הוא טעה
ואולי הוא שכח
שיש גבולות
תמיד יש גבולות |
|
|
הלכתי
למסעדה...
הזמנתי צלעות
חזיר...
היה להם טעם של
צמר גפן...
פתאום זה הכה
בי.
אכלתי את מיס
פיגי!
בדקתי בתפריט,
וכן...
היו להם גם רגלי
צפרדע.
יעקב פופק על
ספת הפסיכולוג. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.