שחר גיליס / סוד |
ורק הכרית יודעת שכואב.
בבוקר בסוד אני צוחקת,
ורק הסובלים יודעים את האמת.
בוכה, צוחקת,
אך העובדות לא משתנות.
הכדור מסתובב,
אני מאחור נשארת.
בתוך תקתוק הזמן,
נעלמת.
זוכרת אותך,
כואבת,
צוחקת, בוכה...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|