צעדים חרישיים
לחישות שקטות
הרוח בעצים
ונהר הדמעות
היא הלכה בחשכה
שמלתה קרועה
העצים הגבוהים מקיפים אותה
בחשכה.
נר אחד ויחיד החזיקה בידה החלשה,
נר אחד,
שהלך וכבה.
הרוח המשיכה לישרוק בעצים
ככה הלכה ימים ארוכים
בודדה,
כמו החשכה
והנר שכבר כבה בידה
בובת החוטים הקטנה נעלמה.
כך צעדים חרישיים נפסקו
הלחישות השקטות נעלמו
אבל רוח בעצים ונהר הדמעות לעולם לא נפסקו.
אחרי שנים מצא אותה איש צעיר
אשר סדר את שמלתה,
הדליר את הנר בידה
ושלח אותה לחופשי.
החוטים שאליה נקבלה נעלמו,
נהר הדמעות התייבש
ונותרו, רק סירות הנייר הקטנות
המחכות לשובה. |
