|
העבודה משעממת
החיים עוד יותר
האישה לוחצת
הבוס צועק
החיים מסתבכים עם השנים
מיסים ונשים
לא עוזבים
ואני רק רציתי לקפוץ ממטוסים
רק חשבתי שאפשר לחיות בלי חוקים
אבל עכשיו הפכתי לבן 40
עם כרס וילדים
כבר לא מטפס על עצים
ההורים עדיין מדברים
אבל לא חיים, לא באמת
ואני מקריח מכל הכיוונים
משכורת כל חודש
בשביל שעוד כמה שנים
הילדים יעזבו אותי
אשאר עם אישה זקנה
וטלוויזה שמונים ערוצים
אני רק רציתי לקפוץ ממטוסים
רק חשבתי שאפשר לחיות בלי חוקים
אבל עכשיו הפכתי לבן 40
עם כרס וילדים
כבר לא מטפס על עצים |
|
|
פעם בארבע שנים
יש אולימפידה,
אנחנו שולחים כל
מיני מתמודדים
שחוזרים מקסימום
עם ארד או במקרה
היותר מחמיא
כסף,
חודש אחרי יש את
אולמפיאדת
הנכים, שכשהם
חוזרים יש מטוס
מיוחד שמביא את
המדליות, אנחנו
הארה"ב של
המדליות.
שזה מרגיע אותי,
כי אם מחר תיהיה
התפוצצות
גרעינית וכל
העולם יפגע,
כולם יהיו נכים,
אנחנו מנצחים את
כולם.
עמוס מהמוסד
מוצא נחמה
בפרוטזה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.