לכו, תעקבו אחרי מישהו.
פשוט קחו את המפתחות ואת הפלאפון, נעלו את הבית, וצאו. צאו
לעקוב אחרי מישהו. לכו לרחובות הראשיים, שם יש הכי הרבה אנשים,
ומתוכם תוכלו לבחור את מי שהכי מוצא חן בעיניכם - ואחריו
תעקבו.
הוא לא חייב להיות יפה, גבוה, שחום, עם עיניים יפות, חכם,
מצחיק או מתלבש טוב - הוא צריך להיות פשוט מישהו שימשך לכם את
העין, אם זה בדרך שבה הוא הולך או בדרך שבה הוא הרים למישהי
מטבע שנפל לה, או אולי סתם בדרך שבה הוא לועס את הפלאפל שהוא
הרגע קנה.
עקבו אחריו ונסו לגלות כמה שיותר עליו, אם זה משיחות שלו
בפלאפון או סתם שיחה עם מכר שהוא הרגע פגש. נסו לגלות איך
קוראים לו, מה הגיל שלו, מה המצב המשפחתי שלו, האם הוא בכלל
מהעיר שבה אתם חיים או שהוא בא לפה לבקר דודה. האם הוא היה פה
פעם?
בדקו איך הוא מתייחס למוכרת בסופרמרקט. כשהיא שואלת אותו אם
הוא חבר מועדון, הקשיבו לטון בו הוא עונה בשלילה - כי הוא הרי
תמיד יענה בשלילה.
אם הוא מסתובב אחורה, התנהגו כרגיל. אם הוא מסובב את הראש
אחורה לעיתים תכופות - לבדוק אם אתם עוד שם - הפסדתם.
אם הוא פותח אתכם בשיחה על מזג האוויר - הפסדתם.
אם הוא אדם מוכר - הפסדתם. הוא צריך להיות סתם מישהו. עדיף
שיהיה מובטל, עדיף שיהיו לו הרבה ילדים ובעיות בנישואים, שאשתו
בוגדת בו, שאמא שלו במצב בריאותי רע, שהכלב שלו נפטר היום, כי
הרי ככה אתם, כי הרי ככה הוא. Schadenfreude, ככל שיותר רע לו
- ככה הוא יותר מעניין.
כשהוא יגיע לתחנת אוטובוס, שבו לידו. הסתכלו עליו כשהוא לא
מסתכל, זאת ההזדמנות שלכם ללמוד עליו יותר מקרוב. השעון שלו על
יד ימין? מעולה, הוא שמאלי. יש לו חפיסת סיגריות שבולטת קצת
החוצה מהכיס הקדמי, או זוג משקפיים? האם הוא מחייך או עצוב?
האם הוא שם לב שעוקבים אחריו?
אם אין לו סיגריות, הציעו לו אחת משלכם, בררו אם הוא מעשן. אל
תפתחו בשיחה מיותרת איתו, עוקבים טובים לא מדברים עם הנעקבים.
כשיגיע האוטובוס שלו, אל תעלו אחריו לאוטובוס, אל תטרחו. פשוט
חכו שמהאוטובוס ירד מישהו אחר שימצא חן בעיניכם, בין אם זה
בדרך שבה הוא יורד מהאוטובוס או בדרך שבה הוא הרים למישהי מטבע
שנפל לה, ועקבו אחריו.

בעוד שנה, כשהוא יחזור לבקר את הדודה, שבו לידו בתחנת
האוטובוס. "היי, דני, מה שלומך? אתה ורונית כבר סידרתם את
הבעיות ביניכם? ומה שלום תומר הקטן?", ואז קומו וכנסו לאוטובוס
שהגיע הרגע, בלי לחכות לתשובה.
כי ככה אתם, זה מה שאתם אוהבים לעשות.
ובפעם הבאה שאתם בתחנת האוטובוס, אל תתפלאו אם מישהו מציע לכם
סיגריה במבטים בוחנים. אל תהרסו לו. אל תאמרו לו, "אני יודע
שאתה עוקב אחריי", שחקו את המשחק שלו. סרבו בנימוס וכנסו
לאוטובוס שהגיע הרגע, נסו להמר אחרי מי האדם יעקוב כשאתם עולים
על האוטובוס.
אבל רק נסו, כי אתם תמיד תטעו.