איפה אני אמצא אותך

בתוך ים מלא כרישים טורפים?

איך אני אקטוף אותך

משמיים נוטפים?

למי אפנה בעת צרה

כשתתמוסס כמו קרח,

כשהרוח הקרה

תרצה שאתמסר לה...?

הלב לא חודל

לא חודל, רק שואל

מה את רוצה ילדה?

לא מספיק לך העולם?

איפה העיניים שצחקו לכולם?

איפה התמימות ששברה אותי

השאירה בך רק טעם מר

כל כך מר שבא לבכות...



ברגעים יפים אני אמצא אותך

בזכרונות מטושטשים

ובחלומות שהכו בי כבר שנים

ובדמעות אני אקטוף אותך

מתוך שמיים מלאים בכוכבים

שיתרגשו כשאני אהיה שם

כי הם יודעים מה בלבי...

הים מלא באהבה

והיא חודרת לתוכי

יום אחד, כשאפסיק עם השטויות

עוד תהיה שלי...