שכבתי עירום, גרגרי החול החם עוטפים אותי, מזמינים, מפנים מקום
לכל קימור ממלאים כל שקע בגופי, והשמש כאילו משלימה את השמיכה
הזאת של הטבע, שנראה כאילו הציע את עצמו לכבודי.ואז הרגשתי
אותו, מלחשש, מתקרב, בא והולך, תוקף ונסוג, בוחן את גבולותיו,
האם אפנה לו מקום. וכך באירוניה השמורה רק לו הוא מחליט להמשיך
להתנהג כאילו הוא הצד החלש מבין שנינו. בתחילה מגשש את קצות
האצבעות שלי ושוב נסוג , חוזר ומלטף את עקבי וקרסולי ועוזב,
עולה שוב נוגע באצבעות, בעקב, קרסול ומטפס לשוק, הפעם הוא
מתמהמה, מתפתל לעוד כמה רגעים ואז נעלם כמות שבא.רגע של הפוגה
ואז הוא שוב תוקף, הפעם ביותר כוח, עוד גבול נפרץ ועוד חומה
נפלה, עולה מטפס במעלה הרגליים שלי, מגיע למפשעה, מתערבל,
מחלל, מכה את גופי החם בקור מחשמל והפעם בדרכו חזרה הוא מושך
אותי איתו, כאילו להכין אותי לבאות, קו המגע נפרץ, עכשיו שבנו
שנינו למקומותינו הטבעיים, הוא החזק ואני החלש , הוא הפעיל
ואני אחריו, הוא הולך להטביע אותי, אני יודע, לא איכפת לי, הוא
חוזר, הוא חזק יותר, הפעם הוא כבר מצליף בי, מכה בגופי, כאילו
להעצים את ההשפלה וההכנעה, סוחף אותי שוב, מנתק את שארית גופי
מהחול החם ואני מקבל את הדין, הולך איתו לאן שייקחני, נשארה לי
עוד מנת חסד אחרונה, אני פוקח את העיניים ופותח את הפה, ממלא
את הגוף בעוד קצת חום, באתי, אמר, מתרומם מעלי, גוהר, מבתק
אותי מהשמש, הנני אמרתי. |