כשהלכתי לכיוון האור, פוסעת צעדים מהוססים, צמרמורת עברה
בגופי.
לפתע עצרתי, שמעתי צעדים מאחורי. הסתובבתי, ראיתי אותו.
עומד, בגדיו בלויים והוא מתנשף בכבדות אחרי מסע הרדיפות אחרי.
הוא כל מה שאפשר לבקש באדם, במאהב. אותה מושלמות מסויימת
שהייתה לו, הייתה גלוייה כתמיד גם שעייף היה ומוזנח.
הוא התקרב אלי, עיניו נצצו. ליטף את פני בידו ואמר בשקט "את
יפה".
לאט לאט קירב את פניו ונשק. לכמה שניות הרגשתי כאילו אני מרחפת
באויר.
הוא עמד מולי בציפייה שאשאר. אך אני הסתובבתי והמשכתי ללכת
לכיוון האור.
משאירה מאחורי כל מה שאי פעם רציתי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.