|
גברת עצב
סוף כל סוף נרדמת בחדר
השארת את המציאות הרחק בדמיון
חולמת על ממלכה מרוחקת
שאולי אי שאם תמצאי את כל הטוב
מאפרת עינך באיפור של שקר
מנגבת בגאווה מילים עוד ועוד דמעות
שפיותך שקע בים העצב
ולפתע נעלם העצב וכך גם הסיבות
אז גברת עצב
תגידי לי מה קרה?
אוו גברת עצב
העולם הזה לעולם לא בשבילך נברא
מדליקה נרות אשמה בחדר
רוצה להסתלק לא להיות יותר כאן
מבקשת חסד מהמים במקלחת
שיגנו עליה מעצמה ומפני המחר
מסתכלת אל המראה בכעס
רואה דמעה מתערבת על ידה בדם
תודה על כל האהבה והנחת
בבקשה על תבכו אני כבר לא כאן !
אז גברת עצב
תגידי לי מה קרה?
אוו גברת עצב
העולם הזה לעולם לא בשבילך נברא |
|
|
מאוד עצוב לי
שאביה האיום כבר
לא מכיר אותי,
אני יושב וניזכר
בתקופה היפה
שהייתה לנו,
זה היה הרבה
לפניי רצח
רבין!
מי חשב אז שמשהו
כזה יכול
לקרות!
ואני אפילו זוכר
איזו ג'ינג'ית
שסובבה לו את
הראש!
מצחיק איך נשים
מפרקות חברויות
של שנים!
יגאל עמיר, בטוח
מתמיד בנוסטלגיה
המשותפת לו
ולאביה הלא כל
כך איום כמו
שהוא חושב שהוא. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.