אתמול חלמתי חלום.
חלמתי שאני מטפס על קיר אבן המורכב מאבנים גדולות לא מסותתות
המיתמר לגובה רב.
במעלה הדרך, העלייה נעשתה קשה יותר ומסוכנת שכן אחיזתי החלה
להתרופף - לא יודע אם היו אלה ידי המיוזעות והעיפות או קיר
האבן הגדול שניסה למנוע ממני להמשיך ולהתקדם הלאה.
לפתע, רעידת אדמה חזקה פקדה את הקיר, פערה סדקים גדולים בו
וגרמה לנפילת אבנים (גדולות כקטנות) אל הקרקע - כיוון שהייתי
בגובה האמצע לא ראיתי את הקרקע אבל יכולתי לשמוע את שאון
התנפצות האבנים עליה.

מפוחד וחושש לגורלי עצמתי את עיני, חיזקתי את אחיזתי בקיר
והתפללתי ש"הסערה" תעבור.
תפילתי לא נמשכה זמן רב. כל שהספקתי לומר היה: "אלוהים, בבקשה
תעזור לי..." ואז אבן גדולה נחתה בדיוק במקום אחיזת הידיים
שלי.
מעוצמת ההלם והמכה נשמטה אחיזתי וגופי החל צובר תאוצה בשעה
שכוח המשיכה צוחק צחוק רם ומושך אותי בחוזקה בדרך אל הקרקע.
מתוסכל מפוחד ומיואש מהעתיד לבוא חיפשתי מפלט - ענף של עץ, אבן
בולטת מהקיר או כל דבר שיכול לבלום את הנפילה. לצערי, כל דבר
שניסיתי לתפוס היה מעבר לטווח השגתי...

השניות חולפות, מהירות הנפילה גוברת, נשימתי נעתקת, ומרחוק
הקרקע מתחילה להראות את פניה.
בעודי מתאמץ לנשום, מנסה לאמוד את המקום אליו אפול ומתחיל לחשב
האם אשרוד את הנפילה,
יד ארוכה וחזקה תופסת אותי, בולמת את הנפילה ומושכת אותי כלפי
מעלה.

מטושטש מהנפילה הממושכת, נושם נשימות ארוכות ועמוקות, מכניס
אוויר מלוא ראותי ומסתכל על הקרקע לא מאמין שניצלתי.
כשהרמתי את מבטי, ראיתי את שליחו של אלוהים, אותך -  קורנת,
חזקה, תומכת, מחייכת ושופעת אופטימיות - ואז התעוררתי...