|
הוא כבר שנים פצוע
משפחתו הרחק
עוד לא הגיע עתו
והוא כבר ללא נוע
שוכב לו אי שם באפילה
ובעינו המתה עדין הדמעה
כולם יודעים שהסוף כה מר
ואין כבר למנועו
עולם ממשיך לנוע
והוא שם לבדו
חלום בלהות שנמשך כבר שנים
לוקח גונב ובוזז החיים
|
|
|
כל פעם שאת
אוהבת את התל
אביבי שלך, את
אוהבת את זאת
שהתל אביבי אהב
שאהבה את
הירושלמי שאהב
את החיפאית
שאהבה את
האשדודי שאהב את
את הגן יבנאית.
(ואתם יודעים
איך זה גן
יבנאיות.)
המלגזן הזועם
מסביר למה לא
כדאי לאהוב תל
אביבים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.