סער קורן / בדידות |
שעת ערב מאוחרת,
והרוח שורקת בצינה בצמרות העצים.
והנה הם שולחים יד ליד,
וגוף אל גוף,
ונעצרים ומצחקקים.
ואתה,
שיצאת לשאוף קצת אוויר לפני הלילה הארוך, האפל,
ושעון על עמוד, מביט בעולם מסתובב על צירו,
נאנח,
נותן לראש להשמט אל הבטון הקר,
ומייחל שהיתה לך סיגריה ביד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|