פוסע לאט בשביל לא מוכר
לאן הוא מגיע אף אחד לא אמר
תרמיל מאובק על הגב ומפת דרכים
שמיים חיוורים, רק אור כוכבים
חוצה את הנחל על גשר ישן
מכוסה ערפל, כמו מסך עשן
לאורך הדרך עצים דוממים
שתיקה מאיימת נדמו הצלילים
הולך בלי מנוח, לא מביט לאחור
לא נשאר שם דבר אליו הוא יחזור
עדיין זוכר איך בצומת קטנה
בחר בפניה לא נכונה
השביל מתמשך באופק הצר
נוף של ילדות, נראה קצת מוכר
זכרונות רחוקים מציפים את עיניו
ודמעה של יאוש זלגה על פניו
כבר שנים הוא הולך במעגלים
מחפש את אותם חלומות ישנים
היכן נגמרים כל אותם שבילים רחוקים
מתי הוא ימצא את אותה צומת דרכים
הולך בלי מנוח, לא מביט לאחור
לא נשאר שם דבר אליו הוא יחזור
עדיין זוכר איך בצומת קטנה
בחר בפניה לא נכונה
פוסע לאט בשביל לא מוכר
לאן הוא מגיע אף אחד לא אמר |
