לקום בבוקר,
בחמש בבוקר
לנסות לפתוח את העיניים
לנסות להתרגל לעניין
ולהבין
שאני בחיים לא אבין.
לשבת על רצפה
מסביב לדגל ישראל
מסביב לקליעים
ודיסקית חצוייה אחת,
עכשיו אני חלק מזה
עכשיו זה אני.
להסתדר בח'
ללבוש מדים מלוכלכים וגדולים
לרדת למצב שתיים ושלוש
לשכב על שמיכה
מסביב ללוחות מטרות
מסביב לרובים
ורובה אחד שלי,
עכשיו אני חלק מזה
עכשיו זה אני.
למרות שזה רק עוד שנתיים
למרות שזה עדיין לא כאן,
אני יכולה לראות
זה החברים שלי עכשיו,
עכשיו אני חלק מזה
עכשיו זה אני.
ואם רק אאמין בעצמי,
ולא אוותר
אני אצליח
ואני אגיע רחוק
כי אפילו השמיים...
הם לא גבול.
אחרי שבוע גדנ"ע משמעותי בטירוף |
