|
אני אשה ישראלית.
אנחנו
אוהבות
את הגברים שלנו
חזקים
חיילים
כמו שיכונים
רבי קומות
חלק מעל האדמה
החלונות לנשמה
קטנים
ארבע קומות מתחת
מרתף של מיסתורין
אנחנו אוהבות
שהם נעים בתוכינו בשתיקה
מסעיר אותך
שהוא מסתיר ממך
מה קרה
אז
איפה הוא היה
בצבא,
ואחר כך
בשירות המדינה
אנחנו
אוהבות
את הגברים שלנו
חזקים
חיילים
זהים
כמו שיכונים
רבי קומות
שלמרות שרע
לגור בהם
את מכירה שם
את כולם
שלמרות שבלתי נסבל
לפחות זה מוכר
שעדיף לך יהודי
מאיזה מישהו זר
לפחות הוא מדבר עברית
לפחות אין ממש
פער תרבותי
אני אישה ישראלית
אנחנו
אוהבות את
הגברים שלנו
חזקים חיילים
שותקים
שותקות
אנחנו לא שואלות
במי ירית
במי פגעת
בשירות איזה
כוחות.
אנחנו הרי
את שלנו עושות.
אוהבות
ללא תנאי
נותנות
משקיעות
כמו בעציצים
באדניות
בשיכונים.
שלעולם לא ישתנה
בהם דבר
מלבד הדיירות.
עין כרם 8.9.05 |
|
|
מה שלא הורג
אותך- חבל.
זוזו לסטרי
בבקורת בונה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.