באתם לבית ספר, לפרידה אחרונה
20 דקות מוקדשות לכל ילדי התנועה
הגיע הצלצול, להיפרד לא הספקתי
איתכם קצת נשארתי ולשיעור איחרתי
אבל מה זה משנה? עוד שיעור מעצבן
אני יודעת שהרבה זמן אני לא יראה אתכם
עוד שעה אתם על האוטובוס, חוזרים הביתה
ואני מרגישה בתוך ליבי שאני מתה
הלב פשוט מפורר, אחרי הרבה ימי בכי
הראש במקום אחר, רחוק מגופי
המורה כותבת ומסבירה, אוזני אטומות
אני מנסה לשמור על עיני, שלא ישימו לב לדמעות
כל גופי רועד, אין בי עוד כוח
מה אני צריכה לעשות? לשכוח?
כל הכיתה מעתיקים גופים ופעלים, מתלוננים על שטויות
הם לא יודעים מה באמת עצוב, לא חוו פרידות מאהבות
ואני בצד, שותקת וכותבת
בליבי אני בוכה, אהבתי עוזבת
אף אחד לא יצליח להבין אותי, יש בי אהבה מיוחדת
אהבה שמוקדשת לך, אותך אני אוהבת!