הרגע ניתקת,
ונראה כי חלף לו יובל.
הרגע ניתקת,
ואני מתקשה לעכל.

את דברייך
שנשמעו כל כך הגיוניים
את המייל שלך
שגרם לי גם הפעם,
למרות הכעס -
לפרפרים.

לא חושבת שאוכל
להתעורר בלי לשמוע קודם כל-
אותך.
לא חושבת שאוכל להירדם בלי הלילה טוב-
שלך.
לא חושבת שאוכל
בלי מגע ידייך
לא רוצה,
לא חושבת שאוכל-
לחיות בלעדייך.

הרגע ניתקת
וחצי שנה רצה
כמו סרט בראשי
התמונות מתחלפות
מילים מהדהדות
והדמעות-
מאליהן יורדות.

מסתכלת קדימה
עד כמה שאפשר
נזכרת במילותייך
"זהו-פה זה נגמר"

נזכרת באתמול
ולא מצליחה לקבל
שזה לא יקרה יותר.
לא אראה את פנייך
לא אשמע את מחוקך
לא ארגיש את ליטוףך
לא אדע עוד-
את אהבתך.

"אין לי מושג כמה שאת
אוהבת אותי"
כך תמיד אמרת
ולפני רגע-
את הטלפון בקור ניתקת.

אחרי הסרט שראינו אתמול אמרת
שכנראה אפשר למות מאהבה
אז איך פתאום את עוזבת
כאילו כלום לא היה?!

הרגע ניתקת
ונראה כי חלף לו יובל
הרגע ניתקת
ואני מתקשה לעכל-

שזה נגמר-----
שאת אינך שלי יותר.