עדי מולדן / שקט |
אתה לוחץ על שריגיי,
פורט על מיתריי, שהחלידו
מעט לאחר שפסקת לנגן סרנדות לאור נרות,
ואני נמנעת מלהגיב.
אילו הייתי מתנגנת לתוויך,
ודאי היית מרפה.
שנינו כבר נואשנו מאכזבות.
בוא נקשיב לשקט.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|