דקירה.
לדקירות כאלו הורגלתי כבר.
דקירה של מחט חדה וכואבת - מוציאה קצת דם מהלב, אבל אומרים
שהוא מחדש את הדם של הגוף מחדש,
זה רק בטח יקח קצת זמן.

יש אנשים שמפחדים מדקירות, יש כאלה שמתעלפים - כל אחד והרגישות
שלו.
אצלי זה תקופתי.
מעקב - לבדוק שיש לי באמת לב, ושהוא תקין. וזה עובד. יש לי לב.
עובדה, הבדיקה מצליחה להוציא דם.

התוצאות הראשונות שמגיעות הם של הגודל: קצת גדול מהממוצע.
עדיין תקין. שאלו אם היו סיבוכים בעבר.
הסברתי שמעט, אבל זה מסתדר. אמרו שזה יכול לעשות לי טוב לאורך
זמן, אבל בינתיים צריך להסתדר עם זה.
התוצאות השניות הם של המעטפת: מספר צלקות בצדדים החשובים, אך
רובם עדיין תקינים. לאורך זמן זה לא בריא, אבל הם אמרו גם שיש
מנתחת שיכולה לסדר לי אותם.
כששאלתי איך משיגים אותה, הם אמרו שאצטרך למצוא אותה לבד.
בתוצאה השלישית גילו וריד גדול ומוזר שיוצא מהלב אבל הוא
מיותם, אז הלב לא מזרים לו דם בינתיים.
ברביעית אמרו שיש משהו שמרשרש בפנים. הוא שם כבר כמה שנים, הם
אומרים. ממנו תיפטר לבד.
בשלב הזה אני מתייאש ורוצה ללכת, אבל הם מראים לי את התוצאה
האחרונה:
רמות ברזל - גבוהות מדי. אני מסתכל על הרופאים ביאוש, אבל הם
טופחים על שכמי ואומרים "אתה חזק בחור, רק ככה תמשיך הלאה".