ואין פה אף אחד מלבדי,
ריקנות עוטפת את החדר והאור לא מחמם אותי,
הבדידות הצליחה לחמוק מידיי עד עכשיו
וברגעים אלו היא חזרה למלא את חיי,
כמו מועקה, מתפשטת בגופי,
אני יכולה להרגיש אותה זוחלת ברגליי.
ואין פה אף אחד מלבדי,
איש לא בא, איש לא מתקשר,
כאילו העולם שכח מקיומי ונשארתי תקועה עם עצמי
ואני לא אוהבת את עצמי עכשיו,
הגוף נראה מעוות, העיניים תמיד עייפות.
ואין פה אף אחד מלבדי,
אני רוצה להיות בכל מקום חוץ מפה,
השיעמום מנסר את עצמותיי ונמאס כבר לנוח.