החיים נערמו לתוך קופסאות קרטון בכל מיני גדלים
ונסגרו בקפידה,
כשם שהחיים נשמרים בחרדות
ונעולים עם מסקינג טייפ.
כשאני נוסעת בלילה, בכבישים הריקים של הצפון,
אני תמיד יודעת למה רציתי לגור בתוך מקום נידח ושקט.
ריח הפרדסים והפריחות מגיע לך עד האף ונשאר שם.
הנוף משנה את צבעו ומגעו אך תמיד נשאר קסום מתמיד.
שינוי הוא דבר הכרחי, כשם שהציפורים עפות ונודדות ממקום
למקום.
הגעגוע יכול לשנות את טעמו ועדיין להישאר מנותק וחסר משמעות.
פרידות גם הן משנות את טעמן אט אט
והגעגוע חודר גם הוא לפרידה
ולאלה שהושארו מאחור.
מוקדש לכל אהוביי בצפון הרחוק. |
