אליוש טלבי / תרדמת- שנים |
כך עברו השנים.
כולם חיכו שם, מעבר לדלת.
והיא בתוך החדר שלה.
הרגעים הקשים- והדלת ננעלת.
לא קרני שמש שחדרו בגללה.
בכוח הטבע היכתה בברזל חייה.
והיא שבסוף רגועה. בודדה.
כמו זאב ששרוף.
וההיא שבורחת.
יצאה מתרדמת- שנים.
וכולם שחיכו לה. עמדו שם מולה.
חיוך אחרון לא זכרה.
בבית הקברות בכתה מעיניה.
הלב מוחץ לבנים.
איך שההיא עפה ברוח.
ברחה מתרדמת שנים.
בוכייה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|