היא שטה
עם כיוון הרוח
שנושבת על פניי
הגסות והיתמות,
עם כל הכבוד
לרוח נעורי
שבטוח ואולי
עזבה אותי
מוקדם מידי
ולמרות כל זאת
בקשת הסליחה
תענה בחיוב
כי אין כאן שליטה
וגם לא אשליה
שמשהו טוב
מהעבר של חיי
יחזור ויעלה שוב
חיוך על פניי,
אז איך אסביר
לנשות הקיבוץ?
ואולי גם העיר
שזוג אישוניי
אפי ושפתיי
זה לא מבחירה
אלא חוסר-ברירה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.