ליאור גוטמנוביץ / אם |
אם יהיה לי פנאי
אם יהיה מצב
אז אולי עוד מעט
אם רק תקדימי
אם רק תביני
אם רק תפנימי
אז אולי עכשיו
מתחיל ללכת
במסדרון שלא נגמר
מתקרב לדלת
שבורחת כל הזמן
שואל את הירח
והוא שוב לא עונה
מתפלל למישהו
שעליי תמיד צועק
אם יהיה לי זמן
אם יהיה לי פנאי
אם יהיה מצב
אז אולי עוד מעט
אם רק תקדימי
אם רק תביני
אם רק תפנימי
אז אולי עכשיו
זה כמו לראות כדור עשן
שמתקרב ונעלם
ולא אכפת לאף אחד
אני בתוך כדור ברזל
מחכה ומתנפל
משתגע מתערפל
ותחושת הזמן נעלמת לי
כל פעם מחדש
והכל מסתובב ונמאס
מתחיל להגמר לי הפטיש
והסדן מונח לפניי
ואני זועק עד מתי?
אם יהיה לי זמן
אם יהיה לי פנאי
אם יהיה מצב
אז אולי עוד מעט
אם רק תקדימי
אם רק תביני
אם רק תפנימי
אז אולי עכשיו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|