לעמוד חשמל
וחושבת לעצמי,
"אני,
בחצאית
שבקושי מכסה עכוזי
וגופיה צמודה
פניי מאופרות בכבדות.
מחכה ללקוח,
שיגע בי בידיו הגסות
ציפורניו המזוהמות
וריח וויסקי זול נודף מפיו.
מרגישה בחילה.
ורק הצורך הקיומי
חזק
ומונע ממני
לעזוב."
06/09/2005
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|