|
האם נוכל לקום לתחייה
זה בתוך זו, איני יודעת
האפשרי הכדאי הבלתי נמנע
ואתה
שולח לי חיצים הקורצים לי
בעיניהם, לא מבין איך הם
נושרים במחצית התעופה הקצרה
כאילו המחיצה שוב עלתה
ואינה נראית לפחות למי מאיתנו
האם אתה באמת לא עייף כבר
מכל הערגה המוזרה הזו האם
אתה באמת רוצה בי
גם באור המסנוור בו הכל נגלה
ובאפלה החונקת שם נפגשנו
ללא פרפרים שימושים
מישמושים
האם אתה רק רוצה להיות
נאהב ולהראות לכולם
שאתה כזה או שמא
יש בך מי
שיקשיב. שירגיש
את הערגה
אל האהובה שמעבר לאהובה
את אובדן הראיה.
6.9.05 |
|
|
לפעמים אני
מרגיש שאין לי
שותף
לפעמים אני
מרגיש שהחבר
היחיד שלי
זה העיר שאני גר
בה
עיר המלאכים
בודד כמוני, יחד
אנחנו בוכים
-להקת "פלפלים
אדומים חריפים
עד מאוד" בשיר
"מתחת לגשר" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.