ע. ו. בספורד / מקומי |
כולם מתקבצים להם בחבורות
עומדים ומדברים בזוגות
ורק אני לבדי
הצחוק שלהם מגיע עד עליי
ופורט לי על מיתרי הקנאה
הלב שלי שוקע מבפנים
ושנאה ועצב מכרסמים אותי
אנשים נוגעים ומפגינים חיבה
ואני משתוקקת לרוץ אליהם
להתחנן שישתפו גם אותי
אבל אני נטועה במקומי
וזה המקום שלי, הרחק מכולם
יעוד שלעולם אמלא
אני מפנה את גבי אליהם
ומתכנסת עוד יותר בתוך עצמי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|