ערב שבת שלמרת יום הכיפורים...
עומדת ברחוב מתחת לבית שלי...
לא יודעת למה, בקוצר רוח מחכה לך...
מהבית ממול, זמירות שבת...
גבר גדול חבוש כיפה עובר לידי
הצטלבו להן דרכינו לצליל זמירות שבת
הן לא תצטלבנה שוב קרוב לוודאי
מוזר קצת לאור האינטימיות של לשמוע יחד זמירות שבת ברחוב
הריק...
ואז באת אתה
גבר קטן
חיבקתי אותך
ולא היו זמירות... ולא שבת...
ומחר גם אנחנו לא אתה ולא אני...
אבל הזמירות והשבת והגבר הזר, הגדול
ברחוב הריק שמתחת לביתי
הם יישארו איתי... כנראה |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.