ספק שנולד במבט חושד
פחד שביר מקימוט רגשות
שוט של טעות
הצליף על פניי תמונות של עבר מכאיבות
צללים של פעם נותרו בעיניי
בנו חומה מסביבי
שירים דוממים נשמעים באזניי
מכשירים אותי לטירוף
טעם עמוק של הרגשה מחודשת חדר אליי
דמות מחוקה כמעט שהטריפה את דעתי, ורק כמעט-
כי ריקנות הייתה בתוכי ואתה חידשת את מה שהיה
חסר כבר מההתחלה הקרה.
התמימות בך שאותה חפשתי, חכמה של שמים ממלאת
את ראשך
רק רציתי להודות לך ולהעמיד אותך על טעותך,
כי בערך עצמך אינך מאמין וזה מאוד כואב.
הבט בעיניי-
יוכיחו לך,
את משמעות אורך.