צדפי לבי רוחשים בהמון קולם,
ולמדרך כף - רגל בחוף מרבצם
נסדקים, נבקעים בפצפוץ שברם
נטמנים בחול, נשטפים בגלי - הים.
מבע פנים וניד עפעף
לא יסגיר, לא יבהיר -
השטף הגואה בנהר עורקי,
מתפרץ כנחשול בתיכון אוזני.
מכה בתופים מסחרר,
עיני כמעט מעוור.
בתוך אותה גאות מהולים,
זרזיפי סתירות וניגודים.
מגרים עד קצה גבול היכולת...
אך אני, בדרכי למכולת... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.