שמש של תקווה שוקעת
וירח של יאוש זורח
במרומי התאווה השחורה מכפור.
כוכבים של שנאה מטילים ספק
במין מטורף שהתרחש בליל אמש.
שמים נצבעו בצבע ארגמן שמת זה-הרגע.
שממה שוררת בחיי.
בצורת שולטת בליבי השורד
אשר עבר עינויים זה מכבר.
טעם יבש של לשון מלקקת
יד של קוצים בוערים
מלטפת את ראשי כבר שנים מספר.
שמיכה של דמעות
מכסה את גופי המתפורר.
גשם חומצי נטף
על שדיי - הרטיב עיניים דומעות זמן כה רב.
וכולי בוערת, נפשי חרוכה
אינני מקבלת ולו טיפת שמחה...