בלילות גשם אני מפויסת מעט...
צועדת על הכביש הרטוב...
נושמת מלוא הריאות...
ריח עולם שנשטף,
שננזף על יוהרתו,
כמו נתבקש להיות מעט יותר רחמן
ביחס לברואיו
האהבה משחררת...
חיבוקים כמוהם כרגעים קטנים של חסד,
של בטחה
כמו עובר בחזרה ברחם אמו
ברטיבות המפייסת...
רד עלינו גשם טוב... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.