קרה לכם פעם כשהייתם ילדים, שהיה לכם חום והזיתם משהו?
או ששמעתם קולות מוזרים?
אני זוכר שלילה אחד הייתי ממש חולה עם חום גבוה, והזיתי שמישהו
כביכול מדבר אלי ומנסה לשכנע אותי להצטרף אליו.
היתה לי בראש תמונה של חדר גדול של מפעל לייצור שקדי מרק,
ובאמצע החדר יש מכונה ענקית.
כל הזמן הזה, כשהתמונה תקועה לי בראש, אני שומע את הקול הזה
במין טון נמוך ועבה, אבל יחד עם זאת קול מאוד משכנע...
קול שנעים לשמוע אותו.
אני לא חושב שזה הפחיד אותי אז... היה לי ברור שזה בגלל שאני
חולה.
מה שכן - לא חשבתי שזה יקרה לי שוב בגיל מבוגר יותר...

הפעם הלפני אחרונה שזה קרה לי היתה בתיכון. ישבתי בחדר ולמדתי
משהו (מתמטיקה, אני חושב) כשפתאום אני שוב שומע את הקול
הזה...
רק שהפעם זה ממש מפריע לריכוז שלי, וכל מה שאני חושב עליו
באותו הרגע זה "מה לעזאזל אני שומע?".
זה ממש חירפן אותי באותו הרגע, וחשבתי לעצמי שהתסמין של מחלת
הנפש שתמיד חשבתי שקיימת אצלי "סוף סוף" הגיע.
ככל שחשבתי על זה הפחד רק התגבר, והקול המשיך להכות בי...
הקול נעלם בהדרגה, ויותר לא חשבתי על הסיטואציה המוזרה הזאת,
אפילו שהרבה זמן לא פחדתי ככה עד שזה קרה...

ועכשיו, אחרי שנתיים-שלוש, כשחזרתי הביתה לאחר בילוי, קצת
שיכור, נשכבתי על המיטה, מת לישון (אחרי הכול עוד כמה שעות יש
צבא) - שוב הקול הזה הופיע. הפעם בלי התמונה, אבל עם אותו הטון
ואותה הכוונה (לקחת אותי אליו).
חשבתי שבאמת השתגעתי... אולי הדכאונות האלה שלי באמת באים
מאיזושהי מחלה. אין לי מושג.
אני רק מקווה שלא אחשוב על זה שוב, כי אז אולי אתחרפן
לחלוטין.

6.9.05.